סרבני בקבוק

מה עושים עם סרבני בקבוק?

⁦אין כמו החיבור שבהנקה – זה מרגיש הכי טבעי שבעולם אבל יש גם מציאות ולפעמים צריך להשאיר את הבייבי עם בקבוק יש תינוקות שמתחברים מיד לבקבוק ויש לא מעט תינוקות שיעדיפו את הדבר האמיתי וממש יתעקשו להתחבר רק אל הציצי. אז מה עושים? קבלו את עשרת הדברות שלי לסרבני בקבוק: כדאי להתחיל כבר בגיל חודש – כשההנקה מבוססת ולהתמיד בזה לפחות כמה פעמים בשבוע

העדיפו פיטמה רחבה – כמה שיותר דומה במבנה שלה לפיטמה שלכן

את הפיטמה כדאי לטבול או להשרות מעט בחלב שלכן – כדי שלא יהיה לה טעם פלסטיקי לא מוכר ודוחה. (זה נכון גם לסרבני מוצצים)

כדאי לתת את המשימה לאבא או לסבתא או לכל מבוגר אחר שהבייבי מכיר ולא נלחץ יותר מידי. יש תינוקות שיעדיפו דווקא את אמא אבל הם לא רבים. ועוד המלצה – כדאי שלא תהיו בבית. הבייבי מרגיש אתכן בחיישנים שלו ואם אבא מנסה להאכיל – הוא ירגיש את הנוכחות והביקורת שלכן וזה מלחיץ. לחץ מיותר בסיטואציה הזו.

כדאי להאכיל בתנוחה שונה מתנוחת הנקה – לא בערסול אלא בתנוחה אנכית יותר או על הירכיים (הערסול לרוב מקושר להנקה)

כדאי לעטוף את הבקבוק בחולצה של אימא – הריח הוא כל כך דומיננטי בחווית ההנקה – וכך התינוק מרגיש שמשהו מאימא נשאר איתו.

שימו לב לטמפרטורה של החלב – תרגישו את טמפרטורת הגוף של החלב שלכן ונסו להגיע לטמפרטורה כזו.

נסו לתזמן את הבקבוק לפני רעב היסטרי אבל גם לא כשהבייבי לגמרי שבע.

נסי לגרות את החיך העליון של הפה עם הפיטמה – בדיוק כמו בהנקה כשהפה פוגש את הפיטמה רפלקס המציצה מופעל.

והטיפ הכי חשוב – כמו כל דבר עם תינוקות – סבלנות סבלנות סבלנות ועוד מלא סבלנות! יצר ההישרדות חזק כל כך ומנצח גם את תינוקות דעתניים במיוחד (ואני מכירה כמה כאלה)