top of page
חיפוש

כשזוג הופך למשפחה - דנה אמר


נתחיל מהסוף, ואולי ננפץ מיתוס רווח – אנשים כן משתנים!!

ומה שמשנה אותנו, ממש את האישיות שלנו, את התפיסות שלנו, את הערכים ואת סדרי העדיפויות שלנו זו ההורות.


החוקר דניאל סטרן אמר את זה כבר מזמן – השינוי האישיותי המובהק ביותר (שלא מתוך מחלה או לקות) קורה לנו כאשר אנחנו הופכים להורים.


למעשה השינוי כל כך גדול ומערכתי שהוא כולל שינויים בכל התא המשפחתי (הגרעיני והמורחב), כי זה לא רק שאני הפכתי לאמא, הרי גם בעלי הפך לאבא, אמא שלי הפכה לסבתא, אח שלי הפך לדוד ולמעשה יש לי תפקיד חשוב ומשמעותי גם בשרשרת הדורות.


אז למה השינוי כל כך סוער? תחילה כי ישנה אחריות שנוחתת עלינו בין לילה, והיא לא דומה לשום דבר אחר. זה לא רק שאנחנו צריכים לשמור על התינוק הזה חי (וזו משימה לא פשוטה לכשעצמה), אנחנו גם מוצאים את עצמנו דואגים שהוא יתפתח וישגשג, יעלה במשקל, יצטיין באחוזונים, יתהפך ״בזמן״ יחייך ״בזמן״, ישן בזמן ובגדול – שיתאים את עצמו לפנטזיה שהייתה לנו בראש לפני שהוא נולד.


אבל לצערנו, בחיים כמו בחיים, המציאות עולה על כל דמיון. הפער בין מה שדמיינו לבין מה שקיבלנו גדול מאוד. הפער הזה מכניס לא מעט מתחים לתוך המערכת הזוגית שלנו שעד עכשיו לא נדרשה לעמוד בסערות גדולות (וגם אם כן, לא בטוח שהן התרחשו בארבע לפנות בוקר).


אז מה קורה לנו?

למרות כל מה שמספרים או מקווים, אין שוויון בהורות. מצד אחד הנשים הן אלו שעוברות את ההריון, הלידה וההנקה ואם הן רוצות או לא ישנה חזרה טבעית לדפוסי הורות מסורתיים, בהם הגבר חוזר לעבודה והאישה ״בחופשת״ הלידה.

אבל יש לכך צד נוסף, מערכות התמיכה הקיימות כיום מכווננות לנשים, בין עם זה אחיות בטיפת חלב שבודקות דיכאון אחרי לידה, ובין עם זה חוגים ומעגלי אמהות ותינוקות, ובכלל גם הנשים סביב, הסבתות והדודות יותר דומיננטיות, כאילו האינטואיציה האימהית היא הקובעת.


וזה בהכרח אומר שהגברים נדחקים מעט הצידה, אבל העניין הוא שהגברים של הדור שלנו הם אבות הרבה יותר מעורבים מאשר דור אחד אחורה. הם שם החל מהשקיפות העורפית, לתוך סקירת המערכות וחדרי הלידה. הם גם קמים בלילה, מקלחים ומחתלים וגם נדרשים לצאת לעבוד, וכאשר הם ״מתלוננים״ האמפתיה כלפיהם פחות ברורה מאשר לנשים.


כל הדברים הללו מייצרים פנקסנות, קונפליקטים, השוואות וקנאה, והם ״תוקפים״ אותנו ואת הזוגיות שלנו כאשר מראש נקודת הפתיחה שלנו לא טובה, אנחנו לא במיטבנו, אנחנו עייפים, מותשים וברקע יש תינוק בוכה שמוציא מאיתנו לא מעט לחצים.


במצב כזה קל לשים את הזוגיות בצד, לחשוב שמה שחשוב כרגע זה התינוק ובקשר שלנו נטפל בהמשך. אבל העניין הוא שהמחקרים בתחום ההורות מצביעים על כך שהמנבא החשוב ביותר להתפתחות בריאה של התינוק שלכם – היא הקשר החזק בינכם! התינוקות שלנו מרגישים אותנו, מושפעים מהאווירה בבית, מהמנגינה הזוגיות – וקשה להם לשחות במים סוערים – הגוף שלהם מגיב מיד לסטרס שלנו.


לכן חשוב לא להזניח האחד את השני – והיופי הוא שהמחקר גם מראה לנו שזה לא כזה מסובך – לא צריך דייט שבועי, או סופשבוע בשביל לחזק את הקשר – מה שצריך זה מילה טובה, מבט, חיוך – ההבנה שאין בעיה גדולה יותר מהיחסים בינכם.

ואם אתם ממש רוצים מתכון – נסו לשמור על תמהיל בין הרגעים הטובים לרגעים הסוערים, עם יחס של 1:5 – על כל דקה של ריב ״שלמו״ בחמש דקות של אהבה, חיבה שלום ורעות.



שלכם, דנה אמר מנתחת התנהגות מוסמכת, ma בחינוך והורות, מרצה ומומחית בליווי התא המשפחתי.

מדריכת הורים | יועצת פרידה מחיתולים https://www.dana-amar.co.il/




865 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Opmerkingen


bottom of page